אז גברת אחת התפרצה ונזרקה מהאולם

איפה זה קרה?

מה הגברת אמרה?

מה היא צעקה?

מאיפה היא נזרקה?

מה הביא אותה להתפרצות הזו?

איך היא בכלל העיזה לעשות את אשר עשתה.

אז זה קרה אור ליום שני ה-29.2.2016, בירושלים בעיר הקודש, בבית המשפט העליון.

הגברת ועוד חברות קולגות שלה, קמה באישון לילה, ומכיוונים שונים בארץ יצאו לעיר הבירה, בפקקים של הבוקר בעליה לירושלים, היישר לבית המשפט העליון.

מבנה רציני מאוד עם חללים רחבים מאוד, עם מרחבים עצומים משיש, עם מסדרונות עצומים ותקרות בגובה של בניין של כמה קומות. כשאתה שם, אתה מרגיש שם מגומד, אחוז רגשות יראה ומורא, ומתמלא כבוד.

ואז אתה נכנס אל אחד מהאולמות, שם מתנהלים הדיונים, שם נחתכים גורלות, אפילו מנהיגים ואישי ציבור יעמדו שם וישפילו מבטם, נוכח נציגי הצדק.

אולם רחב, עם ספסלים מעץ כמו באודיטוריום, כאשר השופטים יושבים כמו במעין גומחה בצורת מבנה של כיפה, כאשר עורי הדין של הצדדים יושבים במן מבנה של שולחן וספסלי עץ בצורה של חצי גורן.

הגברת וגם חברותיה מעולם לא היו בבית המשפט העליון, היכל הצדק, ומבחינתה זה כמו להתייצב במורא גדול ולשמוע את קול הגבורה.

וככה בפיק ברכיים היא נכנסה לאולם, יחד עם חברותיה.

היא התיישבה בספסל הראשון שאפילו הוא היה מרוחק למדי, ובהתה בשלושת השופטים אשר ישבו על הדוכן.

מסביב ישבו עורכי דין, כולם עוטי גלימות שחורות המגיעות להם עד לברכיים כמיטב כללי הטקס.

אחד אחד הם קמו להשמיע דברם, תוך כדי שהם קדים קידה, מכונסים בתוך עצמם, ומגייסים לעזרתם את כל הדיפלומטיה האפשרית רק לא להעלות את חמתם של אלה היושבים שם על הדוכן, מורמים ונישאים מעם.

ספסלי הצופים מרוחקים לחלוטין מחלק האולם בו נחתכים גורלות, והשופטים שאומנם מיקרופון בידם די מדברים בשקט, וקשה לעקוב אחר דבריהם.

במחי יד אחת נחתכים שם גורלות, כי אלה שהיו קודם נשאלו אם הם רוצים למשוך את התביעה, ואז בחיוך של התרפסות והתנצלות הם אמרו שכן, אחרת עשרות אלפי שקלים קנס יונחתו עליהם בהינף יד אחת, והגברת הביטה בנעשה בהשתאות, ואז הגיע תור המשפט שבגללו היא באה.

כאשר זבוב עוקץ פיל – וזה מה שנקרא לכתוב על הקרח

אז כדי להבין את הרקע לסיפור שלנו נחזור כמה חודשים אחורה בזמן.

גילה בויום, מנהלת מזה כמה חודשים רבים מאבק נואש במשרד התיקשורת.

היא שואלת את עצמה, מי בדיוק יושב שם?

האם אלה בני אדם?

איזה לב יש להם?

מאבן, או אולי כמו השיש המעטר את מסדרונות בית המשפט העליון?

כולם מרפים את ידה ואומרים לה שזה כמו זבוב שעוקץ פיל, ושכל המכתבים שהיא שולחת זה ממש כמו לכתוב על הקרח.

היא שואלת עצמה, כיצד בהינף יד חסם וחיסל משרד התיקשורת את כל שירותי הייעוץ הטלפוני, האם עשה זאת בכוונה, או שמא מתוך תמימות ואולי חוסר תשומת לב.?

ארבעה בגצ"ים הוגשו ברשלנות מה כנגד משרד התיקשורת.

קשה להאמין עד כמה היא מתוסכלת.

כבר בפברואר 2015, כאשר היא חשה שמטה לחמה עומד להישבר, היא פנתה במכתב מרגש למשרד התיקשורת על מנת לספר להם כיצד הולכים לפגוע בקהל עצום, של מחפשי מזור ועצה טובה לחייהם, אשר פנו לקווי הייעוץ האלה באלפיהם.

משרד התיקשורת כפה הסדרה על קווי הייעוץ הטלפוניים, והקצה לכך שני קידומות. 901 ו-902.

הוא עשה זאת כפי שכבר עשה בשנת 2010 לקווי הסקס, לאחר שילדים מתחת לגיל 18 התקשרו, ואז נחסמה הגישה החופשית הישירה לקווים אלה, אבל מי שירצה יוכל לדבר בהם כאוות נפשו, מבלי שהשיחות יתנתקו באמצע (באמצע המעשה?), ועד חיוב של 3000 ש' לחודש.

ואז לאחר דחיות ובג"צים, שאולי רק הצליחו לדחות עוד ועוד את הקץ, השתררה הדממה, וככה היא מתארת את אשר אירע באותו יום גורלי, כאשר אחד אחד חסמו חברות התיקשורת את החיוגים, ואת הכל היא העלתה על הכתב בלשון ציורית.

www.oryada.com/regulation.htm

היא אפילו זכתה להתייחסות מאתר טלקום ניוז במאמר פרי עטו של אבי וייס.

http://www.telecomnews.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=5705095&seaWordPage=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9D

וכך כותב שם מר אבי וייס

בפניותיה לחברי הכנסת (כמו למשל כאן), מודגש, שלא ניתן לספק שירות טלפוני כשהשיחה מתנתקת כל 4.2 דקות. כ"כ, מוסבר בפירוט, מדוע לא ניתן לגבות פחות מ-9.90 ש"ח לדקה, בגלל עמלות ספקי התקשורת ופלטפורמות השירות הטלפוני. בגלל ששירות 1-901 מוגבל ל-50 ש"ח לשיחה, אי אפשר לקיים שיחה של 5 דקות רציפה כי היא מתנתקת בפתאומיות אחרי פחות מ-5 דקות, מה שלא מאפשר מתן שירות לאלפי הפונים לשירותים הטלפוניים הללו. כ"כ, החלופות, שמשרד התקשורת הציע (דוגמת שימוש בכרטיסי אשראי), לא ישימות באוכלוסיות המבקשות את השירותים הטלפוניים הללו.

לדברי גילה בויום, אגף הפיקוח והאכיפה במשרד התקשורת (בראשותו של שמילה מימון), משיב לה "תשובות חצופות", כמו לדוגמה התשובה שקיבלה כאן. גם אזרחים ואנשי עסקים, שפנו למשרד התקשורת, קיבלו תשובות סתמיות, כמו למשל המכתב כאן.

לדבריה, המגבלות של 50 ש"ח (ל-1-901) ו-100 ש"ח (ל-1-902), נעשו בלי שימוע (לגבי המחיר) ובשרירות לב לא מוסברת בשום מקום, של פקידים, שלא שאלו איש בנושא זה. לדבריה, משרד התקשורת פשוט לקח והפך אנשים לנזקקי סעד, בעיקר נשים, שהתפרנסו ממתן השירות הטלפוני הזה, שהוא חוקי לחלוטין ומקובל בכל העולם, וכעת הן ללא כל הגנה וללא פרנסה, רק בגלל איזו קומבינה של מישהו ממשרד התיקשורת.

גילה בויום: "יש לי למשל מכתב קורע לב מאישה בת 70, שזו הפרנסה היחידה שלה והיא נשארה כעת רק עם קצבת ביטוח לאומי, ללא יכולת להחזיק את עצמה. מאות אנשים, שעוסקים בתחום זה כבר שנים, נותרו ללא פרנסה, ואלפי לקוחות זועמים, ואין אחד שלא אומר: 'לא מבינים את הטמטום הזה של משרד התיקשורת'." גילה בויום העלתה לאינטרנט אתר, שהוא מעין תחקיר על מה שהיא גילתה בנושא.

בנוסף, כשנעשה ניסיון לעבור לשירותי 1-902, שמאפשרים עד 100 ש"ח לשיחה, התברר, שחברות התקשורת לא ערוכות למתן השירות הזה. בנוסף לכך, שמספרי 1-902 חסומים כברירת מחדל אצל כל ספקי התקשורת וצריך לפנות למוקד שירות ולהזדהות כדי לפתוח את החסימה, הליך שלא ישים אצל חלק ניכר מהלקוחות של השירות, מה גם שהמוקדנים במוקדי השירות הונחו (כך לדברי גילה בויום) לנסות ולשכנע את הפונים לא לפתוח את החסימה, כי "אלה שירותים יקרים". עיקר הבעיות נעוצות (כך לדבריגילה בויום) בחברות בזק והוט, במיוחד בהוט, שלא הצליחה להשמיש את הקידומת הזו.

--------------------------------------------

הבג"צים אשר הוגשו לא הניחו את דעתה.

זה היה פשוט ברכה לבטלה.

הייתה בהם הצדקה, היה בהם טענה כביכול של התעללות חברות התיקשורת אשר לא רצו להפעיל את הקווים החדשים האלה, וגם כאשר זה הופעל היו לא מעט קשיים טכניים, אשר מנעו כל שימוש תקין בהם, ומשרד התיקשורת אשר צריך היה לאכוף את השימוש בהם לא בדיוק מילא את חובתו.

בית המשפט העליון אשר נקרא לדון בכך, לא בדיוק רצה להתעסק במה שנראה היה מריבות בגן ילדים. באף בג"ץ לא דנו בעצם בטיב ההסדרה.

אולי כי המחוקק נתן למשרד התיקשורת שהוא נבחר ציבור לעשות ככל העולה על רוחו?

בעוד אשר שיחות התועבה של קווי הסקס נמשכות כרגיל, רומז משרד התיקשורת בנימה אולי מרושעת ושולח את כל הרוצים לפנות לשירותי הייעוץ לגרד את כרטיסי האשראי שלהם, אבל הקהל בנושא זה אינו פתוח לכך.

מכל מיני סיבות.

למה שלא יכריחו את קווי הסקס של שיחות התועבה לגבות את האתנן שלהם בכרטיסי אשראי?

אולי זה פוגע בפרטיות האדם הרוצה לשמור על סודיות הפניה שלו?

אולי זה ככה גם עם קווי הייעוץ להבדיל?

אז ככה הלכו וגברו התסכול והזעם שבה, וכאשר הועלתה האפשרות לבוא לבית המשפט העליון, שם אולי אם יראו השופטים 2 ספסלים עמוסים בנשים לא צעירות, אשר מטה לחמן נשבר, אולי יבינו שמדובר בבני אדם!!!

אז היא ישבה שם בספסלי הקהל, עם לב מלא תקווה שאולי שאולי יעשה הצדק.

היא נזכרה במכתב ששלחה כבר בפברואר 2015 למשרד התיקשורת, ופסוקים ומשפטים עלו במוחה מתוך לב זועק, כאשר מי שרק קרא את מכתבה גיחך ואמר, את לא יודעת עם מי יש לך עסק. את תמימה. זה בירוקרטיה, זה אנשים אטומים, את בכלל עושה מעצמך צחוק.

והמשפטים צפו ועלו במוחה. ולבה זעק לצדק!!!

אני כותבת מכתב זה מתוך תחושות של תסכול וכעס עמוק, על העוול והאי הצדק שאתם עומדים עוול כלפי קבוצה מאוד גדולה של אנשים בציבור, בכך שאתם עומדים לחסום את שירותי הטלפונים של הפרמיום.

ישבתי והתעמקתי וקראתי, על תלונות, ועוד טרוניות, על שיחות הטלפון שעולות ללקוח 9.9 ש' לדקה וכביכול זה נשמע גזלה שלא תעלה על הדעת.

כשהצטרפתי לשירות של יעוץ טלפוני חשבתי שזה שירות ערטילאי, של שיחות ספורות פה ושם, אבל הופתעתי מכמות הפונים והזקוקים לעזרה, ואני שמחה על היכולת שלי לתת להם פתרונות ולאבחן מצבים, באמצעות הידע שרכשתי וכישורי המיוחדים.

במיוחד חשה אני סיפוק מכך שהם מודים לי מעמקי נשמתם, ואומרים שהשיחות אפילו שינו להם את החיים והביאו להם נחמה, כולל מסרים מקרובי משפחה שאינם עוד בליווי פרטי פרטים שלא מוטלים בספק.

המתקשרים הם בכל הגילאים כולל אפילו בני 50 ומעלה, אנשי עסקים, סטודנטים, אנשי אקדמיה, אנשי דת, וגם רבים מהמגזר הערבי והדרוזי. אנשים בהחלט בוגרים ואינטליגנטים, בהחלט ציבור שמודע למעשיו ואין צורך שיגנו עליו מפני פיתויים כביכול. אתם אפילו לא תאמינו עד כמה אסירי תודה הם, שלעתים עומדים להם אפילו דמעות בעיניים.

הם מודעים למחיר, בדיוק כמו שאדם שהולך לפסיכולוג, לעורך דין, למגשר, שלא לדבר על רופא מקצועי, משלם מינימום 500 600 ש' לשעה, והוא מודע לכך, אז מה ההבדל?

9.9 לדקה כפול 60 שווה 594 ש' לשעה, שזה בדיוק המחיר של איש מקצוע, ועובדה שהציבור משלם זאת באהבה.

אז מה בדיוק אתם עושים?

תסגרו את הטלוויזיה כי משדרים שם לפעמים זימה, או את העיתונים, או את האינטרנט?

בגלל תפוח אחד שסרח תחסלו את כל הערימה, בשרירות לב בריונית?

באיזה זכות תעשו זאת בתור נבחרי ציבור?

כיצד יכול משרד התקשורת למנוע בשרירות לב, שירות זה מקהל כה נרחב אשר צורך אותו. אני מבינה שיש תלונות וניצול לרעה כמו בכל מקצוע, ובהחלט צריך לתת לכך טיפול נקודתי. ישבתי וקראתי מאמרים על שיחות שעלו לאנשים אלפי שקלים, שאולי המיסטיקן עודד שהם ימשכו עוד ועוד.

אין הדברים האלה בשום אופן מההתנהגות של החברה שאני עובדת בה. ההפך הוא הנכון. אנו מודרכים לקצר, לומר ללקוח שכבר חלפה חצי שעה ומעלה, ומי שמדבר מעל כמות מסוימת של דקות בחודש פשוט נחסם.

קראתי על הפתרונות שאתם מציעים במספרי 1-900 וכו'. אין בהם שום הגיון.

איזה זכות יש לכם להתערב במחירים שזה עניין של נותן השירות והלקוח. על סמך מה תחליטו ששיחה תעלה רק שקל לדקה, או ששיחה תעלה מקסימום 100 ש' ללקוח?

אז תכריחו קודם את הרופאים לקחת מחיר כזה עבור פגישה, או את הפסיכולוגים או המטפלים השונים. אין בזה שום הגיון!!!

בזכות מה אתם מתערבים במחירים אלה. אנשים מעדיפים לדבר טלפונית מאשר בפגישה פרטית, נוח להם האנונימיות, זה שהם לא נחשפים בגלוי, קל להם יותר לבטא עצמם טלפונית, אז מה זה עניינכם!!!

אני חושבת שבמקום לחסום שירות זה, הייתם צריכים לנהוג אחרת!!!!

הייתם צריכים להציג פיקוח ותנאים מאוד מחמירים לכל מי שנותן שירותים טלפוניים אלה!

למשל, שלא להאריך בשיחות של למעלה משעה, שלקוח לא ידבר מעל נניח מעל סכום מסוים לחודש, שיהיה שירות לקוחות ומענה אנושי שניתן לפנות אליו טלפונית בשעות נוחות, במקרה של תלונות. שהלקוח יהיה מודע בגלוי לעלות. נניח שאדם הולך לפסיכולוג אחת לשבוע ומשלם 500 ש' לפגישה, זה הרי יוצא לו בחישוב 2000 ש' לחודש, אז הנה לכם בסיס לחישוב...

ככה צריך לנהוג משרד ממשלתי אשר באמת רוצה לפעול לטובת אזרחיו, ולא לסגור שירותים אלה בברוטליות ובבריונות ובכך לגרום לנזק בלתי רגיל לציבור של אלפים, וגם לפגוע בפרנסה של מאות אנשים, ועשרות במקרה של החברה שבה אני עובדת. בנוסף, אני ועוד נשים בוגרות עם ניסיון רב, נותנות שירות זה מכל הלב, למרות שאין כאן מי יודע מה הכנסה בשמים. הנה, כותבת אני מכתב זה באישון לילה, וגם כעת ב-2 בלילה מקבלת אני ללא הרף שיחות טלפוניות של אנשים אשר זקוקים לייעוץ והדרכה.

חבל שתנהגו בשרירות לב ותפגעו פגיעה אנושה בחופש האדם ועיסוקו, בחופש הבחירה של האזרח, ובציבור לקוחות מאוד גדול, ואני מקווה שלא מתוך ציד מכשפות בגלל שאולי אתם מאמינים בטעות אולי, שמיסטיקה זה תחום שצריך להגן על הציבור מפניו, כאשר הציבור סובר לחלוטין אחרת.

ברצוני לציין, שאני כותבת מכתב זה מתוך לב זועק וכואב, ולחלוטין על דעת עצמי, לא מטעם החברה עימה אני קשורה ולא מטעם אף גורם אחר!!!

----------------------------------------------------------------

אז מה קרה לגברת שהתפרצה ונזרקה מהאולם

אז כאשר התחיל הרכב השופטים לדון באיזה ניירת כן הגיעה או לא, וכאשר 20 דקות חלפו להם ביעף, וכאשר הם התחילו להאשים במריחות של זמן, ולטעון שהם לא לשכת הוצאה לפועל, ושהכל חבלי קליטה של משרד התיקשורת, של הסדרה חדשה שנעשתה באופן רשלני (אולי לכאורה מכוון?).

כאשר בית המשפט לא רצה להיכנס לעובי הקורה, ולבדוק יותר לעומק, איך משרד ממשלתי כופה הסדרה מסוימת, מבלי שהוא נותן את התשתית לכך ועוד ועוד.

הרגישה הגברת וגם חברותיה אשר ישבו באולם, שעוד רגע היא לא יכולה לסבול יותר את מה שנראה לה שרירות לב, קצרות רוח, ניסיון לנפנף את הדברים מהם והלאה, חוסר התעמקות בפרטים יותר לעומק ואטימות.

האם ככה יושב בית משפט עליון אשר אמור להטות אוזן קשבת דווקא לחלש ולמדוכא?

הרי זו עתירה רביעית כפי שהם ציינו בזלזול, כלום לא עלה בדעתם, שאולי יש לזה סיבה, שיש אולי כאן:

עוול?

זעקה?

כאשר נזרקו המילים האלה:

http://halemo.net/upload/20160229_090000_1234.pdf

היא לא יכלה עוד לסבול את המתרחש מולה, ואז היא קמה על רגליה, כולה רועדת מזעם וצעקה לתוך חלל האולם:

"על מה אתם בכלל מדברים? במה אתם פה מתעסקים?

לקחתם לנו את הפרנסה, פגעתם לנו בעבודה!!!"

מיד הוטחו בה המילים, גבירתי תצאי מהאולם.

כאשר ביקשה כוס מים, כי היא החלה כבר לחוש תחושת עילפון, נאמר לה מפי אחד או אחת מהשופטים שיש מים בחוץ!!!

מאבטח מאוד מנומס ליווה אותה החוצה, והגיש לה כוס מים וחיכה עד שהיא תירגע, דווקא קשוב למילותיה. מאבטח שני הצטרף אליו וגם הוא הקשיב בתשומת לב.

אסרו עליה לשוב אל האולם, אבל אחר לקראת הסוף היא נכנסה והסתתרה מאחורי עמוד, מתפללת שתהפוך שקופה כמו אוויר.

מרחוק היא הספיקה לשמוע שהתביעה נדחית עם קנס לטובת המדינה ופיצוי לבזק בסך 20 אלף ש'!!!

http://elyon1.court.gov.il/files/15/930/084/c08/15084930.c08.pdf

למה הגברת בעצם נזרקה מהאולם בעצם פעמיים?

אז הנה עלה לרשת הדיון, ובו זכתה הגברת להיכנס אחר כבוד לפרוטוקול הדיון.

הנה השופט זילברטל תוהה.

האם הוא סוף סוף מבין שאולי אין צדק בהסדרת משרד התיקשורת?

האם יטה את לבו לכך?

אולי בעצם אינו יכול, כי זה לא חלק ממה שהוגש לו לדון בו.

אבל בכל זאת הוא פונה ותוהה.

אבל עונה לו העורך דין שההסדרה התקבלה כחוק(?????)

והוא עוד מקנח את דבריו במילים: "אני לא מייצג את הגברת שהתפרצה".

אז ככה בעצם נזרקה הגברת מהאולם פעמיים, ובפעם השניה היא נזרקה מהפרוטוקול!!!

אז איך מרגישה הגברת בעקבות כך?

שלהיות בבית המשפט העליון זה ממש מפחיד.

שגם מי שעורך דין, צריך ממש לברור את המילים ולרעוד מפחד, ולהתנצל ללא הרף!!!

זה ההתרשמות של הגברת מהיכל הצדק. והאמת היא שהיא מזועזעת, כי הנה היא נזרקה מהאולם ומהאמונה שלה שצדק חייב להיאמר!!!

ושאם חשים עוול אז אסור לפחד, רק אולי מהבורא...

אז מה הגברת וחברותיה דורשות בעצם?

האמת היא שעבורן כלו כל הקיצים. כבר אין להן לאן לפנות.

הן דורושת רק דבר אחד מאוד קטן.

תיקון קוסמטי לחוק ההסדרה, שלא קשה לבצע אותו!!!

תנו לנו לבצע שיחות של עד 200 ש' ובבקשה שהקו לא יהיה נעול!!!

או שניתן יהיה לפתוח אותו פתיחה קלה, למשל אולי על ידי הקשה של פרטים מזהים!!!

זה לא רק קווים לייעוץ מיסטי, זה גם לרבנים, מאמנים אישיים, פסיכולוגים, מדריכי אורח חיים ועוד ועוד!!!

זה כל מה שאנו מבקשים, תנו לנו את זה, וקהל של אלפים אפילו יודה לכם על כך.

זה כל מה שאנו מבקשים, ובאמת אין לנו יותר לאן לפנות כדי לבקש את הצדק!!!

הוגש מטעם קבוצת הפייס-בוק

תמכו במאבק בגזרות משרד התיקשורת על היעוץ המיסטי בטלפון

https://www.facebook.com/groups/479339192248087/?fref=ts